טיפול ב"אגנים ירוקים" (Constructed Wetlands)

באדיבות אתר מים משומשים

§         מתוך: אמיתי אבנון, לילה יעקב, 2001
אגנים ירוקים הינם שיטה "ירוקה" לטיפול בשפכים סניטריים, תעשייתיים וחקלאיים או לליטוש קולחים. הטיהור נעשה באמצעות תהליכי ספיחה ופירוק טבעיים בסביבה רווית מים ועתירת צמחייה, אשר הוקמה באופן מלאכותי למטרה זו. הרחקת המזהמים מהשפכים נעשית ע"י הזרמתם דרך בית השרשים של "צמחים אקו-טכניים", המותאמים להשתרשות במצע רדוד ורווי במים.

המצע עליו גדלים הצמחים משמש למעשה כמסנן ביולוגי לשפכים. הוא מכיל מצע גידול, בדרך-כלל תערובת של חול וקרקע מקומית, המאפשרת את הזרמת השפכים דרכה. הצמחים מפתחים ציצת שורשים צפופה, בעלת שטח פנים גדול, עליה מתפתחת אוכלוסיית מיקרואורגניזמים עשירה, המסוגלת לפרק את המזהמים האורגניים במים. המפרקים (בעיקר חיידקים) מותאמים למזהמים השונים ומשתמשים בהם כמקור אנרגיה לתהליכי החיים. הם מפרקים אותם לתרכובות יציבות, הנקלטות בחלקן ע"י הצמחים. יחסי גומלין אלו מאפשרים פירוק ביולוגי של השפכים מחד ושגשוג של הצמחים מאידך, כשטח פתוח ירוק. בתהליך טיהור זה משולבים מספר תהליכים טבעיים: סינון וספיחה של מרחפים, פירוק ביולוגי של תרכובות אורגניות, קליטת חומרים מזהמים על ידי הצמחים (כולל רעלים ומתכות כבדות), שיקוע, ונידוף של תוצרי הפירוק. יש חשיבות למשך הזמן בו שוהים השפכים במצע - שהייה ממושכת יותר תביא לרמת טיהור גבוהה יותר. הזרמת השפכים במערכת כזו יכולה להיעשות בצורות שונות: אנכית, או אופקית בשיפוע מסוים, על פני השטח או מתחתיו (דרך בית השרשים).

מתוך: אמיתי אבנון, לילה יעקב, 2001